עדו קלאי

מקבץ שני של שירים. אסופת שירים זו כוללת קשת רחבה של נושאים שהועלו על הכתב במהלך שנתיים.

החרוזים בשירים מבטאים הלכי רוח והשקפת עולמי בנושאים שונים, בצד שעשועי לשון סביב מילים וביטויים שגורים.

השירים לא נכתבו כ"פזמונים" להלחנה, אך אין ספק שחיבור מנגינות למילים ישדרג אותם ויאפשר קליטתם בשילוב החושים של ראיה ושמיעה.

 

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר

 

כְּדֵי לִכְתֹּב שִׁיר, צָרִיךְ לִהְיוֹת זָרָז כָּלְשֶׁהוּ.

שֶׁלֹּא נִתָּן לְהַצְבִּיעַ עָלָיו וְלוֹמַר – "הִנֵּהוּ".

שׁוּם דָּבָר לֹא בָּרוּר וּמְתֻכְנָן מִן הַהַתְחָלָה,

אֲבָל פִּתְאוֹם אֲנִי נִדְלָק וְנִתְפָּס לְמִלָּה.

הוֹפֵךְ בַּמַּחְשָׁבוֹת, הַטָּיוֹת לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל,

תּוֹהֶה אִם לְהַמְשִׁיךְ וְעַל כִּוּוּן זֶה לַעֲמֹל.

מְנַסֶּה לְגַבֵּש סְבִיב הַמִּלָּה רַעְיוֹן

שֶׁיִּתֵּן לַשִּׁיר אֵיזֶשֶׁהוּ נֹפֶך וְצִבְיוֹן.

 

מוֹסִיף כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה מִלּוֹת קִשּׁוּר,

שֶׁיִצְּרוּ יַחְדָּיו רֶצֶף הֶגְיוֹנִי וְִִגִשּׁוּר.

מְנַהֵל אֲחַרֵי מִלִּים מַתְאִימוֹת מִרְדָּף,

כְּדֵי לִבְנוֹת מִשְׁפָּטִים בְּשׁוּרוֹת עַל הַדָּף.

מְחַפֵּשׂ מִלִּים מְסַיְּמוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ חֲרוּזִים,

וְיִשְׁתַלְּבוּ בַּקַּו הַמּוֹבִיל בִּמְאַת הָאֲחוּזִים.

כְּשֶׁכָּל תַהֲלִיךְ הַכְּתִיבָה מִסְתַּיֵּם לִבְסוֹף,

לֹא נוֹתַר אֶלָּא אֶת הַשִּׁיר הַמֻּגְמָר לַחְשֹף.