איך לכתוב בעצמי את הסיפור שלי/כתיבת אוטוביוגרפיה

יותר ויותר אנשים מבקשים לכתוב את סיפורי חייהם ושואפים להוציא לאור ספרים משפחתיים, כדי להשאיר אחריהם נכס רוחני עבור צאצאיהם והדורות הבאים. כתיבת אוטוביוגרפיה מציבה בפני האדם אתגרים רבים, רבים מהם קשורים בעולם הרגש, בתהליכי בניית העצמי שלו לאורך שנים, בנרטיבים השונים המרכיבים את זהותו, בנגיעה המתבקשת באנשים אחרים וביחסים עימם או בבחירות קשות שעליו לעשות בנוגע לאירועים משמעותיים בחייו. על הכותב להתמודד עם שלל שאלות שהתשובות להן ירכיבו בסופו של דבר את הפרקים בספר חייו.



מה היא נקודת המבט שלי על אשר התרחש במשפחתנו לאורך שנים?

כיצד אספר על הוריי, כשבעצם הם לא סיפרו לי יותר מדי על עצמם?

האם לספר בכלל על משבר כזה או אחר שעברתי - או עברו בני משפחתי?

כיצד לתאר את הרגעים הפחות מחמיאים, אולי בעצם עדיף לוותר עליהם?

איך אני יכול להיזכר בדברים שהתרחשו כל כך מזמן ולתאר אותם במדויק?

לצד שאלות אלה ורבות אחרות שניתן להוסיף לרשימה, ישנו מרחב נוסף של שאלות הקשורות בצד הפרקטי של הכתיבה ובמיוחד ביכולת ההבעה בכתב של המספר. פעמים רבות מדובר באנשים שהכתיבה אינה חלק משגרת יומם והחשש המרכזי שלהם הוא לצאת לדרך בכוחות עצמם. אך גם אלה שמקצועם או תפקידם מחייב אותם כתיבה לא מעטה, יכולים להתקשות כאשר מדובר בכתיבת תיאורים המתייחסים אל עצמם ואל הקרובים להם.

יוצא לי ללוות לא מעט אנשים בתהליך כתיבת האוטוביוגרפיה שלהם וכשאני מסתכלת על התהוות היצירה האישית הזו, אני יכולה לומר כי המפתח טמון ביכולתו הבסיסית של האדם לספר סיפור, יותר מאשר בכישורי הכתיבה הספרותית שלו. ניתן לדמיין זאת כך: הסיפורים עצמם המרכיבים את חיינו נמצאים אי שם באחת מתיבות הזיכרון במוח בצורה של תמונות ומראות שונים מתקופות החיים, יש להם צורה, רצף, ריח, טעם... כאשר אנחנו באים להעלותם על הכתב הרי שאנו נדרשים להפוך את אותם זיכרונות ויזואליים השמורים בתיבה ההיא, לתיאורים מילוליים בכתב - על רצף זמן, הלכי רוח ונפש המתחברים גם לעובדות יבשות ולמכלול סיפורי שלם.

כתיבה אנלוגית בעידן דיגיטלי



לפני כשנתיים נתבקשתי ללוות את פרופ' ברנרד צ'רנובילסקי, פתולוג בכיר וידיד משפחה, בכתיבת האוטוביוגרפיה שלו. מספר המאמרים שפרופ' צ'רנובילסקי חיבר במהלך הקריירה שלו הוא עצום, אולם כאשר נתבקש על ידי בתו דפנה בהגיעו לגיל תשעים לכתוב את סיפור חייו, היה ברור לו כי מדובר בכתיבה מסוג אחר. לא רק אתגרי הכתיבה האישית ושחזור פרטים ביוגרפיים שהתרחשו לפני עשרות שנים נצבו בפניו, כי אם גם שכלולי הטכנולוגיה והמדיה הדיגיטלית בה מתקיימת התקשורת העכשווית, היו לו לרועץ. "אני כותב בעט על נייר ולא במחשב", הודיע לי בפגישתנו הראשונה, "ולא בטוח שניתן יהיה להבין את כתב ידי". לא נבהלתי מהצורך בפענוח כתב ידו וביקשתי שינסה אותי. באשר לדרך העברת הפרקים הכתובים אליי לצורך ליווי הכתיבה וביצוע פעולות עריכה על הטקסטים, הבהיר ברנרד כי הדרך היחידה שבאה בחשבון היא באמצעות מכשיר פקס. הסכמנו על דרך התקשורת בינינו ויצאנו לדרך. במשך חודשים רבים, מדי יום ראשון נשמע צלצולו של הפקס במשרדנו ושפע דפים עמוסי אותיות גדולות של כתב ידו מילאו את המכשיר, מלווים בשיחת טלפון של ברנרד המבקש לוודא כי קיבלנו את הכול.

מקומות כתחנות בנרטיב האישי

"אז מאיפה מתחילים?" הוא שאל, "כיצד נראה הספר בדמיונך?" עניתי, ושקענו לשיחה ארוכה בה הוא "שלף" מתוך תיבת



הזיכרון סיפורים שונים שמאפיינים את דרכו, את מסלול חייו. ברנרד שנולד בעיר קניגסברג כשהייתה תחת השלטון הגרמני בתאריך 1 בינואר 1928 סיפר כי בשנות ילדותו הראשונות, מדי שנה בתאריך הולדתו, צלצלו פעמוני הכנסייה בעיר והוא היה משוכנע כי הם מצלצלים לכבודו - בסיפור הזה הוא בחר להתחיל את הספר.

כאדם אשר עסק כל חייו בתחום הפתולוגיה, כשהוא מתבונן דרך עדשת המיקרוסקופ במשך שעות רבות על פרטי פרטים של רקמות שהוגדלו, נדרש ברנרד להתבונן במבט לאחור על פרטי הפרטים של חייו. בכדי לספר על תשעים שנות חיים מגוונות ועמוסות בהישגים מקצועיים ובהתרחשויות אישיות ומשפחתיות, ביקשנו ליצור מבנה מתאים לספר, כזה שיאפשר לצקת לתוכו את התכנים שבחר ברנרד לתאר. הבחירה הייתה לחלק את הספר לפרקים גיאוגרפיים, בהתאם למקומות דרכם עבר מסלול חייו. גם חיבתו העמוקה וארוכת השנים לאמנויות קיבלה ביטוי בספר, אם בסיפורים עצמם ואם דרך בחירת סגנון העיצוב של הספר ושילוב רישומים פרי יצירתו.

ברנרד תיאר בפירוט את מהלכי החיים, את העובדות הבנאליות, כביכול, של מי שנולד בגרמניה ערב עליית המשטר הנאצי, הגיע כילד לפלשתינה בימי המנדט הבריטי, התגלגל במקרה ללימודי רפואה בשווייץ, עבר לארצות הברית, שירת בצבא האמריקאי והקים את משפחתו שם. אך מעבר לכך הוא לא ויתר לעצמו וכתב בגילוי לב גם על דברים שלרוב נשארים בגדר סודות במשפחה.  

בהגיעו לגיל 91 חגגו בני משפחתו של ברנרד צ'רנובילסקי את השקת ספרו "חיי מבעד לעדשה" וללא ספק זכו להכיר את אב־סב המשפחה מנקודות מבט חדשות ומעמיקות.

#ביוגרפיות #אוטוביוגרפיות #זכרון_משפחתי


17 צפיות