שוטה בחרוזים
למה בחרתי בהגדרה "שוטה בחרוזים" לאסף השירים?
מצאתי במילון ביטוי זה ואת ההסבר שלו – "כינוי הלצי לכותב שירים גרועים שאין בהם רוח שירה אמיתית, אלא חרזנות גרידא". לא היית מגדיר את כל יצירתי כ"שירים גרועים", אך בהחלט יש בהם קריצה, תוך שימוש בחרוזים.
אז איך הכול התחיל?
שנים רבות עסקתי בחריזה. בעיקר ברכות מחורזות לחגיגות ולבעלי
שמחה, שהתאפיינו בחריזה של שמם או שמותיהם. השתדלתי למצוא
"עלילה" הקשורה לנושא ולחברה למילים המתחרזות עם השם.
פה ושם, "ממש בקטנה" כתבתי גם טקסטים ארוכים יותר או שירים קצרים שחלקם
אף לא נשמרו. השינוי המשמעותי שאפשר שמירת הטקסטים –
כתיבה במחשב, במקום שרבוטי קולמוס על ניירות.
במהלך תקופת הסגר הראשון של הקורונה (אפריל 2020) נעשתה פניה
לחברי הקיבוץ בבקשה להעלות על הכתב הגיגים, כדי להוציא "ביטאון
לספרות ושירה" מקומי. מאותה עת, אני נתפס למילה או לביטוי שמעלים
בי אסוציאציה ורעיון ראשוני לכתיבה, מחפש מילים וביטויים קרובים,
בוחר מילים קשורות שסיומן מתחרז ומתחיל לשזור אותן בשיר. לכאורה,
אני עובד בדרך כלל מהסוף להתחלה. קודם בוחר את החרוז ואחר כך את
התוכן המקשר בינו לבין הנושא. יש שירים שנכתבים תוך דקות ספורות ויש
הנתקעים על המקלדת ימים, עד שמתגבש הרעיון הסופי למבנה ולחריזה.
כמעט כל שבוע אני שולח למספר "מנויים" את השירים שהתווספו למאגר
התופח. הקצב הוא כשלושה שירים לשבוע, בממוצע.
עדו קלאי,
גרופית, 2022