בסיפור רחב יריעה המתחיל בסוף מלכותו של שאול המלך ומסתיים בפילוגה של ממלכת שלמה המפוארת, אנו זוכים להצצה מרתקת לזיכרונות של ארבע דמויות מקראיות מרתקות – אחיתופל הגילוני, דוד המלך, בת שבע אשת אוריה החיתי ובשמת בת שלמה – כפי שנתגלו בגווילים מן הגניזה הקהירית. בסיפורים אישיים וחושפניים הן פותחות בפנינו צוהר לעולמן הפנימי, לסודותיהן הכמוסים ביותר, לחייהן רבי התהפוכות ולהתרחשויות האפיות של זמנן שהמקרא בתמציתיותו מנע מאיתנו. 
מארבע נקודות מבט שונות אנו נחשפים לנעשה בחצר מלכותו של דוד, ועוד לפני כן לאופן שבו סלל את דרכו למלוכה, על הפניית העורף של אלוהים לשאול ולשמואל ועל העדפתו המוחלטת את דוד, על סוד ניצחון הפלישתים על שאול וצבאו ועל דרך היצירה של קינת דוד על מות שאול ויונתן. איך הגיבו אוריה ויואב לתכסיסי המלחמה נגד מואב ואדום? מה קרה בין דוד ובת שבע כשהובלה אליו באישון הליל? מה גרם לנתן הנביא להפוך את משל כבשת הרש ממשפט צדק מופתי למהתלה שבה האל אינו חומל והחלש נרמס? האם "כאלה וכאלה תאכל חרב" מבטא שינוי במצווה לפיקוח נפש? האם היו קורבנות אדם בישראל. איך צמח מוסד הכהונה לכוח החזק ביותר בממלכה? כיצד נהגה בת שבע מאז הפכה לאישה-שפחה לדוד ובשנות מלכות בנה שלמה? האם שילוב נשים בעשייה פוגע במורשת? מסכן את קיומנו? מי ואיך הביאו לחורבן ממלכת ישראל? 
בת שבע מתגלה כאשת מופת ובעלת חזון המשקמת את הריסות חייה ונושאת מסר תקווה נצחי: עם ישראל יכול הכול – להתאחד, להגן על עצמו, להבטיח חופש, רווחה ושוויון ולהיות אור לגויים. בנבואה על אחרית הימים ישעיהו ומיכה מתארים את מאפייני החיים בממלכה של בת שבע ושלמה.
 
אלי לוי, יליד אלכסנדריה, חבר קיבוץ שובל שבנגב, רפתן, מורה, איש חינוך, מנהל תיכון, שליח של השומר הצעיר בבלגיה, רואה חשבון וגם מזכיר הקיבוץ. כיהודי ירש את התנ"ך ואת החובה לשמור, לטפח ולעדכן את המורשת היהודית.