מסע חיים המתחיל בסמטאות הצרות של ילדותה, דרך סיפורי המשפחה המורחבת ומגיע אל נבכי הנפש של שולמית גנון. שני חלקיו הראשונים של "סימטאות נפשי" מורכבים מאסופת סיפורים קצרים, אוטוביוגרפיים, שנכתבו לאורך שנים. בחלקו השלישי של הספר מנציחה המחברת באופן אותנטי את בעלה המנוח יצחק גנון ז"ל, בן לאחת המשפחות הוותיקות בצפת, דרך יומן שיחות אישיות שכתבה אליו לאחר מותו. קטעי היומן חושפים את תהליך ההתמודדות שלה עם האבל וממחישים את כוחם של החיים. שולמית גנון, לבית משפחת בן שושן, נולדה בשנת 1941 בעיר פאס שבמרוקו. כשהייתה בת שבע עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בצפת. סיפורה נע בין בית שריף אלוואזני בו נולדה, לבין הבית בין שני הרמזורים ורחובות האבן מלאי ההשראה של קריית האמנים בצפת. שולמית עבדה במשך ארבעים שנה כאחות בבית החולים זיו בצפת, לצד עבודתה ברגישות רבה עם ילדים ומבוגרים, התחזקה אהבתה ליצירה האמנותית, בצבע, בחומר ובמילים.